<h1>ראב"ן — ב"ק</h1>
<h2>דף סד.</h2>
רב אמר קבעה לה וסת לדילוג [ב"ק ל"ז:], נגח ט"ו בניסן י"ו באייר י"ז בסיון וחזר ונגח ט"ו בתמוז י"ו באב י"ז באלול וחזר ונגח ט"ו בתשרי י"ו במרחשון י"ז בכסליו זהו שילשה בדילוג, ובנידה נמי כה"ג ראתה ט"ו בניסן י"ו באייר י"ז בסיון ועוד ראתה ט"ו בתמוז י"ו באב י"ז באלול ועוד ראתה ט"ו בתשרי י"ו מרחשון י"ז כסליו. ושמואל אמר עד שתשלש בדילוג, פי' ראיה ראשונה שבט"ו בניסן אינה מן החשבון אלא צריכה לראות י"ו באייר וי"ז בסיון י"ח בתמוז וי"ט באב וכן (לכל) [כ' ל]חודש אלול כ"א תשרי כ"ב מרחשון כ"ג כסליו כ"ד בטבת דייה שעתה שכבר קבעה לה ווסת לדילוג. ואע"ג (דבהני ד') [דבנידה] הלכה כרב, בשור המועד הלכה כשמואל דקיימ"ל הילכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני. והא דאמר רב בפ' הבא על יבמתו [יבמות ס"ד:] נישואין ומלקיות כרבי ווסתות ושור המועד כרשב"ג, לא קשיא אשמעתין דתרווייהו מודו דבתלתא יומא הוי מועד וכי פליגי בדילוג הוא דפליגי והילכתא כרב. אמר רבא שמע קול השופר ונגח ביום א' וכן ביום ב' שמע ונגח (ביום ג') וכן ביום ג' וכו', אשמעינן רבא דבהא אפי' שמואל מודה שופר קמא בכלל דשלשה מכאן ואילך חייב נזק שלם. פר"ח.
